הספר הזה הסב לי הנאה רבה. לאו דווקא מהסיבות הנכונות. למשעני יש כתיבה עדינה. קצרה. מהודקת. הוא יודע לבנות דמויות אהובות, ולמרות שאין דמיון בין אבי אברהם למגרה, ספרו של משעני הזכיר לי יותר מכל את ספריו של ג'ורג' סמנון, אולי בגלל היכולת המופלאה לעסוק בחיים של אנשים פשוטים בצורה שאינה דרמטית ואינה משעממת. או, אם לא לבלבל את המוח, הספר של משעני מרגיש גם כמו ספרות יפה.
הסיפור אמור להיות הראשון בסדרת ספרים. אני מקווה שכך יהיה. כיף שיש לנו סופר שיודע לבנות מקום ואווירה.
ולעלילה. החוקר, פקד אבי אברהם, מחפש אחר נער נעדר. תוך כדי הוא מתמודד גם עם תעלומת נדירותה של ספרות הבלשים בישראל. פתרון התעלומה בדבר היעדר הנער, שמתחבר גם לאמירה של הספר על החוסר בפשעים מסתוריים או אלימים בישראל (אל דאגה, זה לא ספויילר), גרם לי להרגיש שהספר מסתיים בקול ענות חלושה.
תמרוני החקירה של אברהם מוכרים ברובם מספרות קודמת שקראתי, והעלילה נעה במהירות יותר מכוח העניין שמגלים בדמויות והכתיבה הטובה של משעני, ופחות מכוחה של התעלומה, כך לפחות אני חושב.
אבל בסך הכול, קריאה מאוד מהנה, סיימתי את הספר בתוך יום וחצי עם חיוך רחב על פני.
מומלץ בחום לחובבי המתח הישראלי ואם הייתי כותב גם באנגלית הייתי ממליץ על הספר הזה כשגריר מכובד שיכול לייצג את ישראל כספר מתח ראוי לקריאה.
ולציונים:
דמויות: 8 משעני בנה דמויות אמיתיות ויפות שיכולות בהחלט להמשיך להתפתח ולהפוך למורכבות יותר
תעלומה: 6 התעלומה, מה לעשות, אמינה וישראלית ככל שתהיה, קצת פשוטה וחיוורת.
קצב: 8 אבל חשוב שוב להדגיש שהקצב המהיר נבנה יותר מכוח הכתיבה של משעני ולא מכוח האירועים או מורכבותם
איכות כתיבה: 8 פשוט תענוג לקרוא ספר מתח שכתוב כך
ממוצע: 7.5
בונוס/עונש:5 נקודות על חולון שמתעוררת לחיים באופן יפה כל כך ועל סיפורו של המורה החפץ לכתוב שלמרות אריכותו משתלב היטב בספר, ואף מוסיף לו עומק.
סופי:8
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה