יום שבת, 1 בספטמבר 2012

הנאום הסודי - טום רוב סמית



"הנאום הסודי", המשכו של "ילד 44", מתרחש באותו הקשר היסטורי כמו קודמו, ושומר על נימה מיוסרת ורוויית פאתוס. אבל הוא גם שונה ממנו, ומצליח בזכות עצמו להיות ספר מתח מוצלח.

עלילת "הנאום הסודי" מתרחשת שנים ספורות לאחר התרחשותו של "ילד 44".
סטאלין מת, וניקיטה חרושצ'וב, מנהיג רוסיה באותה עת, מפרסם נאום סודי שמהווה חשבון נפש והתנצלות מצד מוסדות השלטון על העוולות שבוצעו באזרחים בתקופת סטאלין.
כמובן ש"עוולות" היא מילה עדינה. מדי. מיליוני רוסים מתו ונשלחו למחנות עבודה - גולאגים - ובתי חולים פסיכיאטריים בתקופתו של סטאלין, אם למישהו היה נדמה שהעזו אפילו לחשוב מחשבות שליליות ביחס לסטאלין.
כאשר שינוי שכזה מתרחש, מתעוררים כמובן הקולות שרוצים משפט צדק עם המוסדות הפוגעים. היות שלב דמידוב, גיבור "ילד 44", היה שייך למשטרה החשאית של סטאלין - הצ'אקה - הוא הופך למטרה חמה.

במילים אחרות, ניתן היה לקרוא לספר - "ילד 44 - 2 - karma's a bitch", או כמובן, "ילד 88".

עלילת הספר עוברת במהרה להילוך גבוה כאשר אחת מקורבנות הקריירה המוקדמת של לב חוזרת לתמונה לאחר שעברה טרנספורמציה אישיותית, והפכה לטרוריסטית עשויה ללא חת. היא מסמנת את לב וחבריו כמטרה ומתעמרת בהם באלימות מסוגננת.

לב, שעבר גם הוא שינוי, וכעת הפך אדם מפוכח ומיוסר, המנהיג את מחלק הרצח, מוסד שמהווה עבורו אמצעי לכפרה, היות שהוא מנסה באמצעותו לספק צדק לאזרחים, מגיב להתקפה עליו מתוך עמדה רגשית מורכבת. מצד אחד הוא יודע שמגיע לו. מצד שני הוא מנסה לשרוד, כמו כל אדם, ולשמור על משפחתו הפגועה ממילא.

באווירה המתוחה הזו, "הנאום" עובר ברחבי אירופה המזרחית. בין הגולאגים לבודפשט, המתפכחת אף היא מדמותו הסמכותית של סטאלין, והוא עמוס פעילות בהילוך גבוה. לתוך הקלחת הזו נוסף גם דיון פנימי על יחסי שלטון-אזרחים והורים-ילדים שהוא די פשטני, אבל בכל זאת מוסיף להנאה מהקריאה.

מה שבולט במיוחד הוא ההבדל הז'אנריסטי היחסי. אם "ילד" היה במהותו ספר מתח ומסתורין, בעל תעלומה קונבנציונלית יחסית - הגיבור מחפש את הרוצח, ולומד על עצמו דברים חדשים - הרי ש"הנאום" מרגיש יותר כמו פרק בסדרה "24" או "משימה בלתי אפשרית". האויב/רוצח, גלוי מלכתחילה והאקשן נמצא במינונים גבוהים מההתחלה.

במובן הזה, "הנאום" הוא ספר פעולה. וככזה, הוא מצוין.

ציונים:

קצב: 9
דמויות: 8
תעלומה: 7 אין תעלומה של ממש.
כתיבה: 8

ממוצע: 8

בונוס/עונש: חמש נקודות על התחקיר ההיסטורי המעמיק המאפשר לנו לחוות את הגולאגים ואת ההתקוממות בבודפשט באופן אמין ביותר.

סופי: 8.5
ג'יימס בונד הקומוניסטי (לשעבר) עושה את העבודה מצוין. מומלץ בהחלט.

תגובה 1:

  1. אני מאוד מאוד לא אהבתי את הספר, בניגוד לילד 44 שהיה מרתק ומצוין.
    התאורים משמימים, הטרנספורמציה שעבר לב יותר מידיי "מתקתקה". בנאדם לא משתנה ככה 180 מעלות, ולא כל כך סבלני למתבגרת מעצבנת כמו שהוא.

    השבמחק