מרץ וניסיון מתקדמים בכיוונים הפוכים לאורך החיים.
אנחנו מתחילים עם המון מרץ ומעט ניסיון. בהדרגה, זה הולך וקטן בעוד שחברו גדל. מדי פעם אנחנו אומרים לעצמנו, לו רק יכולתי לחזור על הדברים, כשאני יודע את מה שאני יודע עכשיו. או, לו רק היה לי עכשיו הכוח שהיה לי פעם.
בכל הקשור ליצירה, לעתים רחוקות אנו נתקלים במשהו שמתקיים בו איזון מוצלח בין מרץ ודחף לניסיון. משהו שמצליח להיות בו זמנית גם מחוספס וגם מתוחכם. "worst case scenario", של דאוס היה שילוב מעולה של מרץ וחדשנות ("suds n soda") לצד ניסיון ובגרות ("right as rain"), "אדון החצר" של טריסטן אגולף, עליו השלום, היה רומן נקמה בועט ושורט של כישרון צעיר ומתהווה, שנכתב בממדים אפיים, אליהם חותרים סופרים מנוסים רבים.
"גלוי ונעלם" (hide and seek) של איאן רנקין, מייצג, בעיני, בז'אנר המתח, את נקודת האיזון האידאלית הזו שבין מרץ לניסיון מתגבש. זהו רומן מהיר, מיוזע וקצרצר שמצליח לאגד בתוכו סוגיות שונות באופן מורכב ומעורר התפעלות שאינו פוגע בקצב.
או, בפשטות, רק אחרי שקראתי את "גלוי ונעלם", שנכתב בין "חבלים וצלבים" ל"כחול ושחור", הבנתי מדוע רנקין נחשב לכוכב על של ספרות המתח, ולגאווה סקוטית.
העלילה עוסקת בחקירת מותו של צעיר המתגורר ב"סקוואט" (בניין שבו גרים פולשים שלא כחוק) בעקבות נטילת מנת יתר. ג'ון ריבוס, הבלש הקבוע של רנקין, נקלע לזירת פשע שאינה באחריותו, ומסתבך מרצונו בתעלומה המורכבת.
על פני 265 עמודים רזים ושריריים של דיאלוגים שנונים, ובדיחה אחת קורעת על כוכבת עבר, טווה רנקין תעלומה שמערבת כתות לעבודת השטן, הומופוביה, סאדיזם, קשרים בינאישיים מורכבים של חברות ובגידה, ושחיתות בחלונות הגבוהים. שזירת הנושאים קצבית ומרתקת. הטון אינו דרמטי מדי, והקריאה דומה להתבוננות בהתרחשות מעניינת מבעד למסך עשן.
הדמויות - משכנעות, פגועות ופוגעות, מאיימות, אכזריות ומופרעות - נקלעות כולן לקלחת הרוחשת של אורח החיים של הצד האפל של העיר.
אין בספר חידוש גדול. כבר נכתבו בבלוג הזה ביקורות רבות על ספרי מתח שעשו בעיר שימוש כזירה אפלולית. אבל רנקין עושה את זה כל כך טוב, מהיר, ומשכנע. אני סיימתי את הספר ביום וחצי.
פתרון התעלומה אף הוא מקורי ומקדים בכמעט עשור את הרעיון שעמד מאחורי אחד הסרטים המפורסמים של סוף שנות ה-90. ובכלל, הקריאה בעלילה שמתרחשת לפני שני עשורים מהנה מאוד. אין סלולריים ודיסקים. יש קלטות טייפ ותקליטים. אין סטטוסים וציוצים. יש שיחות עצבניות ומעקבים. נחמד להיזכר קצת בתקופה שבה לא יכולנו לדעת הכול על כולם בהקשה קצרצרה על מקלדת.
הערה קטנה לסיום. בשבוע הספר האחרון, לא היה תרגום חדש של רנקין בדוכן של הוצאת "רימונים", כפי שהיה בשנתיים הקודמות. על רקע הידיעות המתפרסמות בתקשורת אני מניח שההוצאה, כמו כל ההוצאות הקטנות, סובלת מקשיים. אני מקווה שהם עוד לא אמרו את המילה האחרונה בתרגומי רנקין.
ציונים:
תעלומה: 9 מורכבת ומעניינת
קצב: 9.5
דמויות: 8.5
כתיבה: 9
ממוצע: 9
בונוס/עונש: אין
סופי:9
איאן רנקין סופרסטאר.
ושנה טובה:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה